אסי שמעוני שחקן, נשוי ואב לשלושה- מתגורר בי-ם במאי וממייסדי תיאטרון פסיק בירושלים. מנהל החטיבה הקהילתית של תיאטרון פסיק והמרכז ללימודי משחק ותיאטרון "פלטפורמה" שבו לומדים כ- 16 קבוצות משחק, מעל 220 שחקנים חובבים: דתיים וחילוניים, קשישים וצעירים. החטיבה מפעילה את "סינרגיה" – מרכז תיאטרון לשחקנים עם מוגבלויות. שמעוני הוא גם המנהל האומנותי של פסטיבל "אורות חנוכה" – פסטיבל תיאטרון חדשני הפונה בכל שנה אל כ 6,000 ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. אביו הוא יצחק שמעוני מנחה מפורסם ומנהל התוכניות של הטלוויזיה הישראלית.
איך נוסד תיאטרון פסיק? מי השותפים שלך לדרך?
"תיאטרון פסיק נוסד ב 1997. עוזי ביטון, שמואל הדג'ס ואנוכי בדיוק סיימנו את לימודי ניסן נתיב בירושלים והחלטנו להישאר ולהקים תיאטרון איכותי חברתי בירושלים. תיאטרון פסיק פועל בשתי חטיבות: חטיבה רפרטוארית היוצרת הצגות מופת וחטיבה קהילתית הפועלת למען השכבות החלשות לחיזוק הקהילה בעיר. שתיהן מופעלות על ידי להקת השחקנים של התיאטרון. פסיק יוצר מחזאות מקור ישראלית, העוסקת בסוגיות ליבה של החברה בישראל, לצד קלאסיקות מן העולם ומוצגות בארץ וברחבי העולם. יצירות המבוצעות במקצועיות ובאמות מידה אמנותיות גבוהות, הצגות כמו: מחכים לגודו, אדיפוס המלך, נסיך הצללים, ליצני החצר, הימים של עאדל ועוד. הדבר הכי עוצמתי שמחזיק אותנו כשותפים בתיאטרון יותר מ – 23 שנה זו החברות יוצאת הדופן של שלושתנו שמאפשרת לנו להתמודד עם כל הקשיים בניהול וקיום תיאטרון.
איך זה היה לגדול בבית עם אבא שהוא אושייה תרבותית מפורסמת?
"גדלתי בבית עם אבא מפורסם שניהל את הטלוויזיה הישראלית במשך כעשור – יצחק שמעוני, ועם אמא שהיתה קריינית ברשות השידור 35 שנה – מרים שמעוני. בשונה מאחי ומאחיותיי שהיו תלמידים טובים, אני הייתי הילד הסורר. אבא שלי היה אומר לי כשקיבלתי מספיק 'זה מספיק'. זה מתחבר לעובדה שההורים שלי בחרו לחיות בשכונת קטמון, שהיתה מקום לא אליטיסטי. כשבחרתי ללמוד תיאטרון בניסן נתיב לא עלתה שום שאלה, האם זה נכון או אולי לא. הגב שקיבלתי מההורים שלי היה מוחלט וטוטאלי. הם לא הרימו גבה, רק רצו שאעשה מה שטוב לי."
מתי גילית שאתה רוצה להיות שחקן?
"בצבא, שם שירתי כשריונר, עשינו תרגיל צוות בטנק של ירי בתנועה: הטנק נוסע והפגז יורה. בזמן הנסיעה היתה תקלה בטנק והתותחן לא הצליח לירות. הכל נתקע ונוצרה אנדרלמוסיה. נפלנו לבור, בום, ועף פגז ופגע במטרה. כשהגענו כולם אמרו לנו: "עשיתם תרגיל מדהים". סיפרתי לכולם בחוץ מה קרה בתוך הטנק בליווי הדגמות. כולם היו על הרצפה מרוב צחוק. זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי שאני רוצה להיות שחקן, ומשם התחילה הדרך."
מה היה החזון מאחורי פסטיבל בינלאומי מקוון ללא עלות?
"מצב התרבות בקורונה שם אותנו במצב של אי ודאות מוחלטת, מצד אחד, תרבות היא כמו לחם ואוכל שהנשמה ניזונה ממנה ומצד שני, יש הרואים בה מותרות. אתה חי בבועה ולא יודע מה יוליד יום. בתוך המצב הזה אתה צריך לבחור: או להתייאש שו להיכנס לעשיה ולהיות יצירתי. אני בחרתי ביצירתיות. אנחנו האמנים מנסים לפלס דרכינו בתקופה אפילה זו בכדי להצדיק את קיומנו. היינו אמורים לעשות פסטיבל בינלאומי של תיאטרון בתמיכת עירית ירושלים, היה ברור מיד שלא נוכל לקיימו באופן הרגיל. מתוך המקום הזה נולד הרעיון לקיים פסטיבל בינלאומי בזום, הרעיון הוא לתת מענה לאוכלוסייה שצורכת תרבות, ובו זמנית, לאפשר לאמנים העצמאיים לכלכל עצמם ולתת להם משמעות ופרנסה. תיאטרון דרך הזום היא חלופה שיש בה מגבלה אבל גם אתגר גדול שמצריך הרבה מחשבה. מה עובד במדיה הדיגיטלית הזו ומה פחות? ועל מה לתת דגש? החומרים נבחרו בקפידה רבה. אורכם של המופעים כ- 45 דק. כל אירוע ילווה בשיח אישי בזום עם האמנים עצמם בכדי לאפשר לצופה להיכנס לעולמם, מה שהבמה האמיתית לא מאפשרת.
ללא ספק הזום הוא לא תחליף לתיאטרון אמיתי חי ונושם אך לדעתי יצרנו פסטיבל הן לילדים, נוער ומבוגרים שיכול להסב הנאה גדולה ועניין רב. מוזמנים להירשם לפסטיבל: https://psik.org.il/international_festival_online
אתה גם שחקן וגם בימאי איך עושים את החלוקה בין שני התפקידים ומה הכי מרגש אותך?
תהליך עבודה על הצגה חדשה הוא מרתק. קצת כמו תהליך של לידה. ללא ספק יש יתרון מאד גדול לביים אחרי שאתה משחק במשך יותר מעשרים שנה, אתה מכיר את כל הרגישויות שאיתם אתה מתמודד עם כל שחקן ושחקן. אני מאד מאמין שהשחקן צריך להיות במרכז ואני סומך עליו שידע ל"סחוב" את ההצגה על הגב. בתוך התהליך עוברים עליות וירידות ותמיד צריך לשמור על אוירה טובה קלילה ויצירתית. תמיד להיות חיובי ותמיד לנסות כל רעיון. אני מאד נהנה בתהליך הבימוי אבל ללא ספק ההנאה כשחקן עולה על הכל, לכן אני משאיר את הבימוי המרכזי לשמואל הדג'ס המנהל האמנותי של התיאטרון."
האם היו אתגרים בתחרות המונולוגים המקוונת שיצרתם בפסטיבל?
"עבודה בזום היא מאתגרת מאד. מונולוגים מאפשרים להוציא מהשחקן דברים חדשים כי זה משלב בין תיאטרון לעבודה עם מצלמה. שחקנים רבים קפצו מיד וההרשמה נסגרה תוך ימים ספורים. יש צמא גדול לחזור ולשחק. בסיום הפסטיבל תתקיים תחרות מונולוגים בינלאומית מקוונת של עד 2 דק למונולוג. אנשים יציגו מונולוג שהם כתבו או ממחזה קיים ולהשתתף. השחקן והבמאי דרור קרן יהיה שופט אורח בתחרות. כל הפרטים על התחרות: https://psik.org.il/international_festival_online
איך שכנעת את דרור קרן להשתתף כשופט אורח?
"קיבלתי את הטלפון של דרור קרן מאשת יחסי הציבור שלנו. דיברתי איתו. הוא היה מקסים ואמר שהוא ישמח. תשובתו שימחה אותי משום שאני כל כך מעריך אותו כשחקן."
אז מה החלום הבא? או על מה אתה עובד בימים אלו?
היום כשההנחיות מאפשרות אני עובד עם שלוש שחקניות על הצגה לכל המשפחה שנקראת "אהבה מנייר". זו הצגה עם בובה שעשויה מנייר שאותה מפעילות השחקניות. יש קסם גדול בעבודה עם בובה, זה חדש לי ומאתגר.
